חיפוש
  • ג'ני וערן - הורות 360

אמא לביאה (או, ליד מי ישב הילד שלי?)


כאשר אתם שומעים את הביטוי "אמא לביאה" מה זה אומר לכם? אולי אתם מעלים בדעתכם אמא המגינה על ילדה? אולי אתם מדמיינים אמא שמפלסת עבורו את הדרך ומנסה למנוע ממנו קשיים ואכזבות?

אולי אתם חושבים על אמא שמנסה למנוע מהילד להיפגש עם מצבים שנראים לה מסוכנים עבורו או סתם מצבים לא נעימים?

ואולי אתם פשוט רואים את התמונה הזו?


לגונן או לא לגונן? זאת השאלה

ראשית נאמר שהרצון לגונן על הילד הינו טבעי, מגיע מכוונות טובות ובהחלט נותן לילד תחושה של ילד אהוב. אך האם זה משרת את הצורך של הילד לגדול? להתפתח? להיות עצמאי? להרגיש שהוא נחוץ ויכול?

התשובה תלויה בשני גורמים:בתזמון ובמינון.

ישנם שלבים בחיי הילד שהוא זקוק להגנה של הוריו. ישנן התמודדויות שחשוב לחסוך מהילד – כי הוא עדיין אינו בשל להתמודד איתן, או כי הכישלון שלו עלול לגרום לו לתחושות רעות, לגבי עצמו ולגבי הסביבה שבה הוא חי.

אבל, וזה מאוד חשוב, הדרך היחידה שבה הוא יוכל לפתח את הכישורים הנדרשים להתמודדות כבוגר עם החיים – היא דרך התנסות, וגם לפעמים דרך טעייה וניסוי שוב ושוב

למה כדאי לתת לילד לנסות לבד?

אפשר ללמד ילדים ע"י מתן הסברים מלומדים או ע"י מתן דוגמא אישית – כיצד אתם מתמודדים עם אתגרים. אבל, אין תחליף להתנסות האישית שלהם.

למה?

  • כי התנסות אישית של הילד מאפשרת לו ללמוד על היכולות והכוחות שלו, להכיר את עצמו, את ההתנהגות האופיינית שלו.

  • כי ההתנסות האישית של הילד מאפשרת לו לפתח כלים, יכולות וגישות חדשות שיעזרו לו להתגבר ולהתמודד בהצלחה גם עם אתגרים בעתיד.

  • כי ההתנסות האישית ובתנאי שיש בה גם הצלחות, תאפשר לו להיות עצמאי, לצבור ביטחון אישי ותחושת ערך טובה!

ובעיקר, אנו יודעים היום, שתחושת האושר אינה מושגת מכך שיש לך כל מה שתרצה ואינך נתקל בשום קושי (גם אם לפעמים היינו רוצים שזה יהיה המצב...) – תחושת האושר מגיעה בהרבה מקרים מאותם קשיים ואתגרים שאנו נתקלים בהם – ומהעובדה שהצלחנו להתמודד איתם ולהגיע להישגים חדשים, ללמוד דברים חדשים עלינו ועל העולם .

ומה התפקיד שלכם בתהליך?

  • להעריך מתי הילד בשל להתמודד לבד ומתי לא – מתוך מחשבה שככל שהילד מתבגר עליכם לאפשר לו יותר התנסויות, יותר הזדמנויות והתמודדויות.

  • לעזור לו להבין את הסיטואציה שבה הוא נמצא, לתווך לו את המציאות ולעודד אותו להתמודד עמה.

  • לייעץ לו כאשר הוא אובד עצות או מבקש את דעתכם.

  • לעודד אותו כשהוא מצליח ובעיקר כאשר הוא לא מצליח.

אפשר דוגמא בבקשה?

הילד עלה השנה לכיתה א' ואחד הנושאים הכי חשובים בסביבה החדשה הוא: ליד מי ישב הילד בכיתה?

האם תתנו לילד להתמודד עם הנושא בעצמו או שאתם מרגישים צורך להתערב? מה השיקולים שלכם?

האם המורה מתחשבת ברצונותיו? האם עדיף לו לשבת ליד ילד שהוא מכיר? אולי עדיף לו לנסות לשבת ליד ילד שאינו מכיר (חבר חדש)?

  • העריכו את היכולות של הילד – האם אתם מעריכים שהילד יכול להתמודד עם הנושא בעצמו? יכול להביע את רצונו? יכול להתמודד עם תוצאה לא רצויה? יודע לייצג את עצמו מול המורה?

  • התעניינו בו ובסיטואציה באופן אמיתי – דברו איתו על הסיטואציה ונסו לברר מה הוא רוצה? איך הוא מתכוון להתמודד?

  • הציגו לו את היתרונות והחסרונות שבכל סיטואציה.

  • הראו לילד שאתם סומכים עליו שידע להתמודד, והזכירו לו שאתם זמינים לכל מה שיצטרך – בעצה, בשיחה, בעידוד, שאתם שם עבורו גם אם יבקש שתייצגו אותו (עזרו לו גם בזה בזהירות...)

זכרו שהילד הולך לבלות הרבה זמן עם המורה ועם התלמידים בכיתה וחשוב שילמד לפתח עימם יחסים, להתנהל איתם גם בצד החברתי (לא רק בצד הלימודי). עליו לדעת לעמוד על שלו וגם לפתח יחסים – משימה לא פשוטה

האם יש לכם גם דוגמאות שבהן התלבטתם האם להתערב (או לא) לטובת הילד?

נשמח לשמוע ממכם.

אם תרצו ילד שיחווה אושר, תנו לו להתמודד עם אתגרים, עזרו לו להצליח בהם – אבל אל תמנעו ממנו את ההתמודדות.


34 צפיות
This site was designed with the
.com
website builder. Create your website today.
Start Now