חיפוש
  • ג'ני וערן - הורות 360

אני רוצה כלב!


אז מה עושים כשהילד מבקש כלב?

כהילד שלכם אומר לדוגמא: "אני רוצה כלב..." מה המחשבה הראשונה שחולפת בראשכם? האם אתם חושבים ש"עכשיו יבטיח שהוא יטפל בו – אבל אחר כך הכול ייפול עלי"?

מחשבה כזו יכולה להגיע לא רק בבקשה לכלב (או כל חיה אחרת) - זו יכולה להיות כל בקשה שנדמה לכם שהילד לא מבין את ההשלכות של הבקשה שלו ושהוא "עוד לא מוכן לגודל האחריות / המשמעויות / העלויות של הבקשה שלו" (מחק את המיותר) האמנם? איך נדע שהילד מוכן לקבל אחריות? כיצד הילדים יפתחו את היכולת להתמודד עם ההשלכות של הרצונות שלהם אם הם לא יתנסו? האם ניתן למצוא דרך שתאפשר להם להראות (בעיקר לעצמם)שהם יכולים?


תחושת הערך של הילדים

אנחנו רוצים לגדל ילדים שיהפכו להיות בוגרים עם תחושת ערך עצמי טובה. במה זה כרוך? אנשים מרגישים בעלי ערך ממגוון סיבות: כאשר ניתנת להם התייחסות אישית – למה שמייחד אותם, לצרכים שלהם; כאשר הם מרגישים חשובים למישהו, שווים עבור מישהו; כאשר הם מרגישים שהם מתפתחים וצומחים – מוסיפים לעצמם יכולות, אחריות, כישורים; כאשר המעשים שלהם משרתים משמעות אישית עבורם, משהו שחשוב להם; כאשר הם מרגישים שהם תורמים ומועילים גם לאחרים, נחוצים למישהו.

עכשיו תחשבו על הסיטואציה של גידול כלב, היא ממלאת עבור הילד את כל מה שתיארנו למעלה. ואם הוא יצליח להיות אחראי לכלב וימלא עבורו תפקיד משמעותי – הילד הרוויח המון, ואתם כהורים אפשרתם ועזרתם לו בתהליך (גם אם את חלק מהדברים אתם תעשו במקומו).

התפקיד של ההורים או כיצד תעשו זאת נכון?

בדיקת היתכנות – תבדקו שהתנאים מאפשרים את הבקשה. יש מספיק מקום, העלות הנוספת על התקציב המשפחתי אפשרית, הכלב לא יישאר יותר מידי זמן לבד ועוד. תקשורת ותיאום ציפיות – ספרו לילד במה כרוכה הבקשה שלו, כמיטב היכולת שלכם להסביר ושלו להבין. אל תצבעו את הכל בוורוד וגם לא בשחור. תהיו פרקטיים. תנסו להעלות עם הילד קשיים אפשריים ותבדקו האם הוא יודע איך להתמודד איתם – או שאולי הוא צריך עצה/ עזרה. אם אתם לא בטוחים ביכולות של הילד – נסו להציע לו "שלבי ביניים", כדי שהוא ייווכח (וגם אתם) שהוא יכול. למשל להיות אחראי לכלב של חבר/ קרוב ליום יומיים (אם החבר יסכים...) או לגדל אוגרים/ שרקנים... אל תחכו לו בפינה ואל תהפכו את עצמכם לקורבן - הוא עלול לשכוח את ההבטחות. יכול להיות שדברים מסוימים הוא ינסה לעשות ולא יצליח. תהיו שם לעודד (ועוד פעם לעודד), לתמוך, לעזור ולהקשיב. תמצאו דרך להזכיר לו את המטלות שלו בגידול הכלב (לא בדרך מעיקה) – למשל על ידי לוח שתכינו כולכם יחד של המטלות בחלוקה יומית ושמות של מי אחראי למה. תמיד תכינו תכנית מילוט – והיה וכל מה שתנסו לא יצלח, האם יש תכנית ב'? האם תסכימו לקחת על עצמכם את כל המטלות וההשלכות? האם תאפשרו לילד לנסות שוב במועד מאוחר יותר? אל תשכחו לחשוב גם על הכלב ... גם הוא צד בעניין - הרי אי אפשר להזניח אותו או להחזיר אותו לכלביה צריך להתחשב בו ובצרכיו וזה התפקיד שלכם כמבוגרים אחראיים.

עכשיו תחשבו מה עוד הילד שלכם יכול לבקש? מה יחליף במשפחה שלכם את הבקשה ל"כלב"? איך תאפשרו לילד שלכם להעלות את תחושת הערך שלו ולפתח אחריות?

זכרו שהבית והמשפחה הם המקום הטוב ביותר להתאמן, להתנסות, לגדול ולצמוח. הילד לא ילמד לקבל אחריות, לפתח יכולות אם לא תאפשרו לו להתנסות ולטעות. לפעמים אתם תשלמו על כך. נקרא לזה שכר לימוד 😊 זה כדאי!


1 צפיות
This site was designed with the
.com
website builder. Create your website today.
Start Now