חיפוש
  • ג'ני וערן - הורות 360

ט"ו בשבט הגיע – חג התעודות?



יום מתן תעודות בביה"ס יכול להיות אירוע מורכב, גם לילדים וגם להורים.

מה בעצם המשמעות של היום הזה עבור ההורים? למה ישנה תכונה רבה סביב היום הזה? למה הורים רבים מייחסים חשיבות לאירוע הזה?

יכול להיות בגלל חוויות הילדות של ההורים עצמם, שנחקקו בזיכרונם כזמנים משמעותיים (טובים יותר או פחות טובים). יכול להיות שההורים רואים בתעודה גם משוב לגבי ההורות שלהם עצמם (אפילו שמקבל התעודה הוא הילד).

יכול להיות שהחשש של ההורים לגבי עתיד הילדים מתמקד בציונים של הילד. מה יקרה עמו בעתיד אם לא יקבל ציונים טובים?

איך מתמודדים עם היום הזה? הנה כמה מחשבות ורעיונות למקרים שבהם אתם מרוצים מהתעודה וגם למקרים שאתם פחות מרוצים...

היום הזה הוא של הילד


היום הזה הוא של הילד , יותר מאשר הוא של ההורים:

  • סביר שגם הילד מגיע ליום חלוקת התעודות עם חששות, פחדים, דאגות. כאשר הילד רק מתחיל את ימיו בביה"ס הוא עוד לא יודע כל כך למה לצפות. אבל הוא בהחלט מבין את המהומה והתכונה שהיום הזה מעורר במשפחה והוא מושפע מכך.

  • גם לילד יש ציפיות (מעצמו ומהיום הזה). השמחה או האכזבה שלו הם במרכז האירוע הזה. התקוות והציפיות שלכם ממנו – הן שלכם. לילד יכולות להיות ציפיות ותקוות אחרות לגמרי (לגבי עתידו).

  • תזכרו שהילד הוא ישות נפרדת מכם ההורים. התעודה היא עליו ועבורו ולא עליכם. היא גם אינה משקפת את טיב ההורות שלכם - זו רק הזדמנות משותפת, לבחון את ההתנהלות של ילדכם במסגרת מחוץ לבית.

פיתוח יכולות והרגלי עבודה


  • האם הילד מפתח יכולות והרגלים טובים של למידה ועבודה? נכון שאוהבים לראות תוצאות טובות, אבל יש לזכור שזה הזמן שבו הילד מתאמן. את הידע אפשר היום למצוא מחוץ לכותלי הכיתה. האם הילד יודע למצוא ידע נחוץ? האם הוא יודע למצות את החשוב משפע הידע? האם הוא יודע להסיק מסקנות? האם הוא מפתח סקרנות וספקנות? יודע לאמת מידע? האם הילד יודע לקשר בין ההשקעה שלו לתוצאות?

  • שימו לב, שבהרבה תעודות ישנה התייחסות מילולית להרגלי עבודה אלו. הם אולי חשובים יותר מהתוצאות. זוהי הזדמנות מצוינת לשיחה עם הילד על הרגלי העבודה שלו במקום על התוצאות (נושא נפיץ) , על מה שאתם ראיתם, שעשה במהלך השנה – במה השקיע, התאמץ, התעניין והתקדם.

  • זהו ביחד את המשאבים של הילד - אילו יכולות וכוחות יש לו אשר עוזרים לו להצליח, שבהם יוכל להשתמש בעתיד, כדי לשכפל את ההצלחות או כדי לבצע משימות אחרת.

  • לפעמים, יש נטייה לקשור בין הרגלי העבודה וההישגים למערכת ולמורים – הקשיבו לדברי הילד ובהתאם לעניין טפלו בנושא עם המורים אך אל תבטלו את המורה או את מערכת החינוך מול הילד.

המחצית / התעודה הבאה

בו נבחן רגע את הנקודה הזו. התעודה אינה מספרת את כל הסיפור. הציון הסופי בתעודה אינו מספר את כל מה שהילד השקיע והשיג במהלך התקופה, הוא אינו מספר את הקשיים שחווה ואיך הוא התמודד איתם, הוא אינו מספר שום דבר על ההעדפות של הילד, כמה עניין יש לו בחומר הנלמד. כל מה שהציון אומר (במקרה הטוב) היא מהי רמת הידע של הילד בנקודת זמן נתונה. מה שחשוב זה לנסות ולהבין את הסיפור הכולל ("למה זה קרה?") ואולי אפילו יותר חשוב מזה "מה הילד יכול לעשות עם זה?" ו"איך אנחנו יכולים לעזור?". לכן חשוב לשוחח איתו על הציפיות (שלו) והכוונות (שלו) להמשך השנה:

  • מה יהיה במחצית הבאה? רצוי לנהל את השיחה הזו במועד אחר, בו כולם נינוחים.

  • בשיחה, תבקשו שיספר מה ההישג שבו הוא גאה במיוחד, מה היה רוצה לעשות אחרת או במה ירצה להתמקד ולשפר. תבדקו איתו אם וכיצד אתם יכולים לעזור לו.

  • כך תייצרו תיאום ציפיות משותף ומטרות למחצית הבאה.

  • שימו לב, שהישגים אינם רק לימודיים, מטרות יכולות להיות חברתיות וערכיות. זכרו שהילד מתמודד בביה"ס עם מספר סוגים של אתגרים: אקדמאיים, חברתיים, רגשיים, מנטליים.

קבלה ללא תנאי

  • כיצד התגובות שלכם משפיעות על הילד? על הדימוי העצמי שלו? על הביטחון שלו? על תחושת הערך ותחושת השייכות שלו?

  • נראה לפעמים כאילו לילד עם תעודה טובה אין דאגות, אך לא פעם האמת שונה. קורה שהילד חושב לעצמו: האם התעודה הבאה שלי תהיה טובה באותה מידה? האם אני מקובל במשפחה בגלל התעודה הטובה שלי, או שללא קשר לכך? האם ההורים מעריכים את ההשקעה שלי?

  • נראה שבהרבה מקרים תעודות טובות מייצרות פחות שיח סביבן, מאשר התעודות הפחות טובות. מה זה אומר?

  • רצוי מאוד לא להשוות! בניגוד לדעה המקובלת – השוואות ותחרות אינן מייצרות מוטיבציה לשיפור הישגים (אגב, גם ביקורת אינה תורמת...). השוואה יכולה "לתרום" לערעור הביטחון שלו ולירידה במוטיבציה לשיפור.


חשוב שהילד ידע, שהוא אהוב ונחוץ במשפחה ללא קשר לתעודה. זהו מסר חשוב מאוד לתחושת הביטחון והערך של הילד.

רצוי ומומלץ - לחזק, לעודד, להעריך, להוקיר את הטוב והמיוחד שבילדם שלכם – את הכוחות, החוזקות והיכולות שלו.

לסיכום, חשוב לקחת את הדברים בפרופורציה. תעודה טובה אינה אומרת שאפשר להתעלם מהאירוע, אבל גם אינה סיבה לפרסים (כדי שהמוטיבציה של הילד תגיע מעצמו ולא מתגובה חיצונית). במידה דומה, תעודה פחות טובה או מאכזבת אינה סיבה לעונשים ולהתעסקות, שרק מעלה את מפלס החרדה והדאגה של הילד ומייצרת אצלו תגובה הפוכה למה שנרצה – הוא עלול להבין שהוא פשוט לא חכם מספיק בשביל המשפחה הזו או שלימודים זה לא בשבילו כי הוא מקשר אותם עם חוויות לא טובות.

מה שחשוב לנו כהורים זה לוודא שהיום הזה יעבור בצורה שהילד ילמד ממנה ושהילד לא יאבד את בטחונו האישי ואת הידיעה שהוא אהוב ונחוץ במשפחה (ולכן יכול).

"כל מה שילד צריך זה מבוגר אחד שיאמין בו" (הרב קרליבך).


ט"ו בשבט שמח!


29 צפיות
This site was designed with the
.com
website builder. Create your website today.
Start Now