חיפוש
  • ג'ני וערן - הורות 360

לקראת החופש הגדול - משפטים שחשוב לזכור להגיד לילדים - חלק 1



אתם מכירים את התחושה הזו, שברגע האמת, כשהילד מולכם, המשפט שאתם מחפשים לא עולה בראש ואתם מוצאים את עצמכם אומרים משהוא כדי לצאת ידי חובה - ואז 10 דקות אחר כך, נזכרים במשפט המחץ שרציתם להגיד?

או שאולי אמרתם משפט פוגע, מעליב מתוך כעס ותחושת פגיעה - ועכשיו אתם מצטערים שלא זכרתם את המשפט המנחם, המעודד שהילד בדיוק היה זקוק לו?

החופש הגדול קרב ובא, שנת הלימודים עומדת להסתיים, והאינטראקציה עם הילדים גדלה (תבלו איתם יותר שעות). מן הסתם, יהיו מספר מצבים שבהם תחפשו את המילה הנכונה להגיד. אנחנו כאן בשביל לעזור, להזכיר ולהציע ניסוחים עבור המצבים האלו בדיוק.

מה היית עושה אחרת אחרת?


הנה תרחיש אפשרי לזמן קבלת תעודות...

הילדה חוזרת במצב רוח מתוסכל ונסער. כנראה התעודה שהיא קיבלה לא עונה על הציפיות (של מי?). אולי היא כועסת שהיא אכזבה את עצמה? או אתכם? חוששת מהתגובה שלכם?

זה הזמן להיזכר בכל המשפטים ה"טובים" שחלקכם שמעתם בילדות, כמו: "אמרתי לך", "זה מה שקורה כשלא עושים שיעורי בית" (או כשלא לומדים) - ואז לנהוג אחרת ולשאול: "האם את מרוצה?", "מה היית עושה אחרת?"

אפשר לנצל את הסיטואציה על מנת לפתוח בשיחה "עם" הילדה, בגובה העיניים שתאפשר לה לספר ממה היא לא מרוצה ואיך היא חושבת שהיא יכולה לשנות את המצב. אפשר גם להציע מחשבות מניסיונכם האישי - אבל לא בדרך שיפוטית וביקורתית.

אפשר לנצל את ההזדמנות על מנת ללמד לקיחת אחריות ופתרון משברים באופן יצירתי.

מה יעזור לך עכשיו?


הילד בוכה מרה. בכי תמרורים. מה המחשבה הראשונה שעולה בראשך? "מה יש לו לבכות?" "מה הוא מתנהג כמו ילד קטן?" או אולי "מה מציק לו?", "איך אני יכול לעזור לו להירגע?".

לפעמים מרגישים מובכים מהתנהגות הילד במקום ציבורי או בקהל (משפחה מורחבת), ואז מנסים "להרגיע" אותו במשפט כמו "תפסיק לבכות". בעצם מה שאומרים זה "תשתוק!", מבטלים את הרגש שלו ושוכחים שהוא באמת ילד קטן, שאולי מתקשה לבטא את העצב והתסכול בדרכים אחרות .

מה כן אפשר להגיד או לשאול?

"מה יעזור לך?"

שמים את הרגשות של הילד במרכז, נותנים להם לגיטימציה ומציעים עזרה בדרך אמפתית. נסו!

אני לא אחליט מי ממכם צודק, אבל אפשר לחשוב ביחד איך תסתדרו ביניכם


אתם נתקלים ביום יום בלא מעט מריבות. בחופש, כשהילדים מבלים שעות רבות ביחד - אפשר לצפות שיהיו יותר מריבות. זה מתיש ומאכזב (איך ייתכן שאחים כל כך לא אוהבים אחד את השני?). מיד מתעורר השופט שבכם על מנת להשכין צדק ושלווה. אלא שהנטייה להשליט צדק מעודדת עוד מריבות.

איך נמנעים?

במקום לשפוט - נבוא לגשר. הנה משפט הפתיחה: אני לא אשפוט מי משניכם צודק - אבל אשמח שתלמדו להסתדר ביניכם. אם תרצו ממני עזרה - אשמח לעזור לכם להגיע לשיתוף פעולה.

המילים שאנחנו בוחרים להגיד לילדינו, הופכות לקול הפנימי שלהם ולצורה שבה הם מעריכים ושופטים את עצמם. בחרו את המילים הנכונות!


חופשה נעימה!


141 צפיות
This site was designed with the
.com
website builder. Create your website today.
Start Now